אישור FDA לחיסון דור שלישי לצהבת נגיפית B

פרופ' יוסף שאול היה חוקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו, כאשר קרא בתחילת שנות ה-80 על פענוח הגנום של הנגיף הפטיטיס B או בקיצור HBV .

(כתבה מאתר הידען)

"זו הייתה תגלית מפתיעה. לא הכרנו עד אז נגיף כזה – עם מבנה הגנום הייחודי שלו ומחזור החיים המורכב", נזכר פרופ' שאול בתגלית שהציתה את דמיונו. מאז הוא מצוי במסע מתמשך להבנת המנגנונים של הנגיף אשר מחולל דלקת כבד נגיפית (צהבת מסוג B) ומעלה את הסיכויים להתפתחות סרטן הכבד. מחקריו בתחום, במסגרת המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, הובילו לתגליות פורצות דרך ולפיתוח חיסון ייחודי שזכה באחרונה לאישור מִנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

הפטיטיס B הוא נגיף מסכן חיים שתוקף את הכבד ועלול להוביל למחלת כבד כרונית. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 296 מיליון אנשים בעולם סובלים מצהבת B כרונית, 1.5 מיליון איש נדבקים בנגיף מדי שנה, וכ-820,000 מתים מסיבוכים שונים הקשורים במחלה, בעיקר שחמת כבד וסרטן כבד. הנגיף אשר עובר מאדם לאדם באמצעות מגע עם נוזלי גוף נגועים, חודר לתאים באמצעות חלבוני המעטפת שלו – אותם חלבוני יתד (ספייק) שלמדנו להכיר היטב במהלך מגיפת הקורונה. ואולם בניגוד לנגיף הקורונה, שהינו בעל סוג אחד של חלבון ספייק, להפטיטיס B יש שלושה סוגי ספייקים: קצרים, בינוניים וארוכים.

האתגר המדעי של פרופ' שאול היה להבין כיצד גן נגיפי אחד מייצר שלושה ספייקים שונים. מחקריו בנושא הובילו לפיתוח חלקיקי נגיף "חלולים", שנראים מבחוץ כמו הנגיף השלם על שלושת הספייקים שלו, אך אינם מכילים אלמנטים גנטיים נוספים ולכן אינם מסוכנים. פרופ' שאול הבין מיד שפיתוח זה יכול להוות אלטרנטיבה יעילה לדור הראשון של חיסוני ההפטיטיס B שאינו מכיל את כל הספייקים. הוא יצר קשר עם חברת "ידע" – זרוע מסחור הקניין הרוחני של מדעני המכון – וב-1988 נחתם הסכם רישיון עם "ביוטכנולוגיה כללית". החברה, שהייתה מחלוצות הביוטק הישראלי ונרכשה מאז על-ידי ענקית התרופות השווייצרית "פרינג", פיתחה תרכיב חיסוני על בסיס תגליותיו של פרופ' שאול, שאף אושר לשימוש בישראל בשנת 2000.

להמשך קריאת הכתבה באתר הידען