המיקרוביום ואתם: חיידקי המעי שלכם כה חשובים

מנטייה להשמנה, הגנה מפני פולשים זרים עד להשפעה על מצב הרוח והחרדה - עמוק בתוך הגוף שלנו שוכן לו המיקרוביום - אוכלוסיית חיידקי המעי - ולו השפעה מהותית על הבריאות שלנו. איך תוכלו גם אתם לחזק אותו? (כתבה מאתר YNET)

דמיינו רגע מטרופולין עמוס, צבעוני ושוקק חיים, ובו המון פרטים העסוקים בעבודה מאומצת סביב השעון. החיים שם הרמוניים ושלווים: זוהי מערכת אקולוגית סבוכה ומורכבת, אך הכול בה עובד באופן מדויק. עכשיו דמיינו כי קהילה זו נמצאת בתוך הגוף שלכם. עמוק בתוך הגוף שלכם. דמיינו כי מאות העובדים הם מיקרואורגניזמים זעירים שלכולם תפקיד משמעותי בשמירה על הבריאות שלכם. נעים מאוד, זה המיקרוביום שלכם.

המושג "מיקרוביום" עולה לא אחת על סדר היום, תחום שמעניין את הקהילה המדעית. אך מהו בעצם המיקרוביום שלנו ולמה כל-כך חשוב שנלמד להוקיר לו תודה ואפילו להשיב לו אהבה? תתפלאו, זה משנה.

"במילים פשוטות, המיקרוביום הוא בעצם שם לאוסף המיקרואורגניזמים שחיים עלינו ובתוכנו", מסבירה איילת גור-אריה, דיאטנית קלינית וחוקרת מיקרוביום. "יש כל מיני סוגים של מיקרואורגניזמים כמו וירוסים או פטריות, אך הרוב המוחלט הם חיידקים".

"רוב המחקר היום בהקשר של מיקרוביום נעשה על חיידקים", מאשר ד"ר חיים לייבוביץ', רופא מומחה ברפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה ביחידה למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. "עם זאת, בשנים האחרונות בגלל שיפור בטכנולוגיות, אנחנו יכולים להסתכל גם על וירוסים ופטריות. אנחנו נמצאים כרגע במצב שבו אנחנו רק מתחילים לגרד את פני השטח".

נשמע מבטיח, ולא בכדי. עדויות מחקריות מהשנים האחרונות ממשיכות להוכיח את ההשפעה הגדולה שיש להרכב המיקרוביום שלנו על המצב הבריאותי. לפי גור-אריה, יש אף כאלה הסבורים כי מקור כל בעיה רפואית כזו או אחרת טמון באוכלוסיית החיידקים השוכנת בגופנו.

"זה נושא ממש חם", היא אומרת, "לא מזמן הייתי בכנס בחו"ל והצגתי את המחקר שלי, ורצה שם איזושהי בדיחה, שלא משנה באיזה תחום בריאותי אתה נמצא, או איזה קשר בריאותי אתה רוצה לבדוק - אם תבדוק את המיקרוביום בהקשרים השונים, תמיד יהיו לך תוצאות. המיקרוביום מעיד על הבריאות שלנו בכל מיני אספקטים, ובאמת שככל שמתקדמים וחוקרים אותו, כך גם גדלה ההבנה של ההשפעה שלו. יש מחקרים שממש מוכיחים שיש קשר בינו לכל איבר או תסמונת בריאותית, ממש עד כדי כך, ומסיבה זו יש לו הרבה שלוחות של השפעה".

לכך לא מעט סיבות, מסתבר. "קודם כל, עצם זה שהמיקרוביום נוכח ונמצא במעי מהווה מחסום מאוד חכם ויעיל בין החוץ - שזה מה שאנחנו אוכלים ושותים, לבין הפנים – כלומר, מה שחודר אלינו לדם", אומרת גור-אריה. "כשהמחסום הזה חזק ובריא הוא שומר עלינו מפני פולשים שלא צריכים להיכנס לגוף.

"דבר שני, ידוע שהמיקרוביום הוא המפקד של מערכת החיסון. אם נדמה את זה לצבא, אז המיקרוביום הוא הרמטכ"ל. אנחנו שואפים למערכת חיסון קטלנית ויעילה, והמיקרוביום הוא פקטור מאוד חשוב בתוך כל זה. אנחנו רואים את זה בהרבה מחקרים בילדים שיש להם תסמונות בריאותיות כמו אלרגיות, רגישויות למזון או מחלות אטופיות: לרוב במקרים כאלה נמצא איזשהו שיבוש במיקרוביום שמביא לתפקוד לקוי של מערכת החיסון".

"ישנו קשר ברור בין המיקרוביום לבין הסיכון לחלות במחלות מעי דלקתיות או מחלות עוריות", מוסיף ד"ר לייבוביץ'. "המיקרוביום למעשה מעצב את המערכת החיסונית. מעבודות מעבדה שעשינו, בחנו עכברים שאין להם חיידקים במעי. כשהסתכלנו על המערכת החיסונית שלהם, היא הייתה שונה לחלוטין ממערכת חיסון של עכברים עם חיידקי מעי. זו מערכת מאוד מורכבת. היום באמת יש הרבה מאוד עניין לבדוק כיצד מניפולציות שונות על המיקרוביום יכולות להשפיע גם על הסיכון לחלות".

ד"ר לייבוביץ' אף מציין שלא רק הרכב החיידקים מהווה מושא למחקר, אלא גם תפקידם של החיידקים השונים בתוך כל המערך האקולוגי שנקרא המיקרוביום שלנו. "זה דבר מאוד חשוב שהתפתח בשנים האחרונות", הוא אומר. "אנחנו לא מסתכלים רק אילו חיידקים נמצאים, אלא גם על התפקיד שלהם ומה שהם עושים. האם הם מייצרים איזשהם חומרים שתורמים למעי יותר בריא? האם הם משפיעים על ייצור של נוירוטרנסמיטורים שחוצים את המעי ומגיעים למוח? לדוגמה, אנחנו לומדים את הנושא של מיקרוביום במחלות נפשיות ומחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון. זה משהו שנותן לנו המון מידע".

קשר ישיר להשמנה ומחלות נפשיות

אך תפקידו ממש לא מסתיים בתרומתו למערכת החיסון. דרך נוספת שבה המיקרוביום משפיע על הבריאות היא תוצרי הפירוק שהוא מפריש לאחר שאנחנו מזינים אותו. לדבר לא מעט השפעות. בין היתר, גם על המשקל שלכם. תמיד תהיתם מדוע אתם עוקבים אחר תפריט קפדני אך עדיין לא רואים תוצאות? יש סיכוי שאולי הפעם נמצא האשם.

"המיקרוביום שלנו משפיע באופן ישיר על הנטייה להשמנה והוא עושה את זה בכמה ערוצים", מרחיבה גור-אריה. "לאחר שהם ניזונים, חיידקי המעי מפרישים חומצות שומן קצרות שרשרת. אותן חומצות עוברות את מחסום הדם-מוח, מגיעות למוח ומשפיעות על תחושת השובע, למשל. חשוב להבין שכל התהליך הזה עובד על איזון בין הורמוני הרעב להורמוני השובע, כאשר המיקרוביום מטה את האיזון הזה לטובת הורמוני השובע ועל ידי כך מביא לתחושת שובע ממושכת.

"בנוסף, המיקרוביום גם משפיע על חילוף החומרים. ראו את זה באופן מאוד יפה במחקר שנעשה בעכברים. לקחו עכברים זהים גנטית וסטריליים לחלוטין מבחינת מיקרוביום, והשתילו בהם מיקרוביום של תאומים – אחד רזה ואחד שמן. העכבר שקיבל את המיקרוביום של התאום השמן עלה במשקל. עכברים אלה היו באותו כלוב וניזונו מאותו מזון. מכאן הבינו שכשהמיקרוביום משובש הוא מעודד את הנטייה לצבירת שומן. מהצד השני, כשהשתילו לעכבר שעלה במשקל את המיקרוביום של התאום הרזה, הוא ירד במשקל".

ומה עם מחקר בבני אדם?

"יש מחקרים על הנושא הזה בבני אדם, אך עוד אין מסקנות חד-משמעיות. זה מאוד מורכב: גם מחקר בתזונה, וגם בטח בבני אדם, אבל זה קורה".

בנוסף לכל אלה, מתברר כי למיקרוביום שלנו גם השפעה לא מבוטלת על המצב הנפשי. בעידן שבו דיכאון והפרעות חרדה כבר מזמן נחשבים למגפה כלל עולמית, מדובר על עוד כוח שיש להכיר בו. אמצעי מבטיח להבנת המנגנונים הנפשיים המשפיעים על מצב הרוח.

"נתון מדהים שלא הרבה יודעים הוא ש-95% מהסרוטונין המהווה את הורמון האושר שלנו מופרשים על ידי פקודה של המיקרוביום", מגלה גור-אריה. "זה נתון שכבר מופיע בהרבה מחקרים, אך המידע הזה עוד לא ממש נגיש. יש כבר מחקרים בבני אדם, אפילו לא בעכברים שמראים שחיזוק המיקרוביום מביא לשיפור מובהק במצב הרוח ולהפחתת סטרס וחרדה.

"אנחנו מסתכלים על אוכלוסיות של בני נוער, נשים לאחר לידה, באמת אוכלוסיות שאנחנו יודעים שמבחינה מנטלית זקוקים יותר לפוש הזה, שצריכות להבין ששיפור המיקרוביום בהחלט יכול להביא להטבה. זה משהו שממש ניתן להרגיש לאחר שינוי בתזונה. זה גם דו-כיווני – כשהמיקרוביום שלנו פגוע וחלש, יהיה לנו פחות מהורמון האושר במוח ונרגיש פחות מצב רוח טוב".

כמובן שגם אי-אפשר לדבר על המיקרוביום מבלי להזכיר את אחד התחומים המתפתחים והנחקרים בהקשר שלו, תחום השתלות הצואה, שהולך וצובר תאוצה בעולם. זה אולי נשמע מעט מגעיל, אך מדובר באמצעי יעיל שבמקרים מסוימים כבר רשם הצלחות גדולות. העיקרון הוא פשוט: "הרעיון הוא לקחת צואה מתורם שהוא בריא ולהשתילה במיקרוביום של אדם חולה, כאשר המטרה היא שהחולה יוכל לשקם את הרכב החיידקים במעי שלו ועל ידי כך להבריא ממחלות שונות", מסביר ד"ר לייבוביץ'.

"אחד מהחיידקים הנפוצים בבתי החולים הוא חיידק הנקרא 'קלוסטרידיואידס דיפיצילה'. מדובר בחיידק מאוד שכיח, עם מעל חצי מיליון מקרים בשנה בארה"ב, המוביל לתחלואה ותמותה מאוד גבוהות, כאשר גורמי הסיכון הם גיל מבוגר ונטילת אנטיביוטיקה. נטילת אנטיביוטיקה מפרה את האיזון של החיידקים במעי ומאפשרת לחיידק לשגשג, וכשזה קורה הוא מתבטא במחלת שלשולים מאוד קשה.

"הטיפול כיום מתבצע על ידי מתן אנטיביוטיקה, אך לאחוז מאוד גבוה של המטופלים ישנה הישנות. לא מעט אנשים שקיבלו סבבים חוזרים של אנטיביוטיקה מגיעים אלינו להשתלת צואה, ואנו רואים אחוזי הצלחה של מעל תשעים אחוז בטיפול בחיידק. זה אולי מעט מרתיע, אך יש כל מיני דרכים לבצע את זה. היום בארה"ב זה כבר מגיע בתוך קפסולות שאין להם טעם או ריח. אפשר ממש לקנות את זה בבית מרקחת. רק כשיש אינדיקציה, כמובן".

במקרים אחרים, נעשה שימוש בהשתלת צואה עצמית בקרב מטופלים שצרכו כמויות גבוהות של אנטיביוטיקה, על מנת לשקם את אוכלוסיית החיידקים במעי שנפגעה. "למשל במקרים של טיפול בחייק הליקובקטר פילורי – חיידק מאוד שכיח שנמצא בקרב 60 אחוזים מהאוכלוסייה", מתאר ד"ר לייבוביץ'.

"הטיפול הוא בשלושה סוגים שונים של אנטיביוטיקה. טיפול לא קל. במסגרת מחקר שאנחנו עושים באיכילוב, אנחנו לוקחים את הצואה של המטופל לפני הטיפול האנטיביוטי, מכינים ממנה קפסולות של הרכב החיידקים הבריא של המטופל, ולאחר הטיפול האנטיביוטי מבצעים בו השתלה במטרה לשקם בחזרה את הרכב החיידקים. אנחנו כרגע עוד בשלב המחקר, אז עוד לא ניתן לצאת עם מסקנות חד-משמעיות".

להמשך הכתבה באתר YNET