לאכול נכון: עושים סדר בבלגן

כיצד תזונה מותאמת יכולה להשפיע על מחלות מעי דלקתיות? מה הן הדיאטות הייעודיות למטופלים בקרוהן וקוליטיס כיבית? ואיך לא מאבדים את השפיות תוך כדי? (כתבה מאתר מאקו)

התפקיד שמשחקת תזונה במחלות מעי דלקתיות הוא כפול: ביכולתה למתן את תסמיני המחלה ובמקביל, לסייע בריפוי רירית המעי. ״בשל כך, שינויים בתזונה עשויים להביא להטבה משמעותית במצבם של החולים״, מסבירה דניאלה קאופמן, דיאטנית קלינית המתמחה בעבודה עם מטופלים במחלות מעי. עם זאת,  התאמות תזונתיות בחולי מחלות מעי דלקתיות (IBD) הן לא עניין פשוט. ראשית, קשה להבחין באופן חד משמעי בין מזונות 'מותרים' ו'אסורים'. שנית, ישנן הנחיות ספציפיות ושונות למצבי מחלה שונים כמו תקופות של הפוגה או התלקחות. בנוסף, לפעמים עולה צורך לשנות תזונה לפני ניתוחים ואחריהם. לצד כל אלה,  יש להביא בחשבון גם שילובים שונים עם טיפולים תרופתיים ורקע של חוסר תזונתי כזה או אחר, או תת־ספיגה של רכיבים מסוימים.

"כשמטופל מגיע לדיאטנית נוצר שיח באשר להתאמה התזונתית הנדרשת״, מספרת קאופמן. ״אנחנו נסתכל על בדיקות דם, על חוסרים תזונתיים, אם ישנם ניתוחים חוזרים שעלולים להביא לפגיעה בספיגה של ויטמינים ומינרלים, נעבור על סדר היום של המטופל ולפי כל הנתונים האלו נבנה יחד תוכנית תזונתית. יש מקרים שבהם המטופל מגיע עם הכוונה של הרופא לדיאטה ייעודית למחלות מעי דלקתיות, ואז נבדוק את רמת המסוגלות של המטופל והפּנִיוּת שלו לדיאטות מהסוג הזה".

ישנם טריגרים תזונתיים שאנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית צריכים להיזהר מהם?

"השאלה לטעמי היא לא של 'אסור' ו'מותר', אלא של כמויות ומינונים. ישנם מזונות כמובן שאינם בריאים לכלל האוכלוסייה ובפרט למטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, כמו מזונות אולטרא־מעובדים, שמכילים מתחלבים ומתייצבים, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח ושומן צמחי כמו שמן סויה או חמניות. אוכל מתועש ומעובד יהיה הראשון שייצא מרשימה ברגע שיש התלקחות, וגם כשמדובר במחלה שקטה, כשהמטופל מאובחן".

מהן הדיאטות הייעודיות למחלות מעי דלקתית?

"דיאטת CDED היא דיאטה ייעודית לחולי קרוהן המחולקת לשלבים. בשלב הראשון, 50% מסך הקלוריות מגיע מפורמולות רפואיות. את הפורמולה יש להתאים למטופל לפי מאפיינים כגון דרישות קלוריות, או חלבוניות ולפי הספיגה של המטופל. 50% נוספים מסך הקלוריות יגיעו ממזונות שעל פי מחקרים לא משחקים תפקיד בשינוי ההרכב החיידקי במעי, כמו תפוחי אדמה, אורז, ירקות ופירות מסוימים; חלבון רזה איכותי, כמו חלבון מחזה עוף, דג וביצים; ושומנים איכותיים כמו שמן זית, או אבוקדו בכמות מסוימת. לעומת זאת ישנם מזונות שמחקרים אמפיריים הראו כי הם עלולים להביא לרמה מסוימת של דלקתיות ועל כן יוצאים אוטומטית מהתפריט, כמו מוצרי חלב, גלוטן ומזון מעובד. השלב הזה אורך כשישה שבועות, ובשלב הבא אפשר להוסיף מזונות נוספים, כגון סוגים שונים של ירקות ופירות, לחם בכמות קטנה, בקר רזה בתדירות נמוכה ועוף. באשר לקוליטיס כיבית, הדיאטות הייעודיות נמצאות כיום בשלבי מחקר".

מה צריך לדעת על תזונה בזמן התלקחות של המחלה?

"במקרים שבהם יש הרבה מאוד שלשולים, מצבים של ניתוחים חוזרים או מטופלים עם הצרויות, נוציא מהתפריט פירות וירקות שהם סיביים ולפעמים קשים לעיכול ויכולים להגביר או להחריף את היציאות, כמו אפרסמון, רימון, סברס, סלרי, אספרגוס או ארטישוק. לפעמים, בזמן התלקחות נוצרת אי־סבילות למזונות מסוימים, כמו לקטוז. במקרים כאלה חלב ניגר בכמות גדולה עלול להחריף את השלשולים ולגרום ליציאות תכופות יותר. אבל הדבר משתנה ממטופל למטופל וחשוב להתאים את התזונה עם דיאטנית כדי לשמור על תזונה מאוזנת. לא להוריד סתם מזונות מהתפריט".

איך נמנעים מחסרים תזונתיים?

"חסרים תזונתיים יכולים להתרחש אצל החולים, אם בשל ניתוחים חוזרים או מחלה פעילה. במקרים אלו אפשר להשתמש בתוספי תזונה או באחת מהפורמולות כדי להשלים את החוסרים. במקרים מורכבים יותר, ישנם מטופלים שנעזרים בהזנה תוך־ורידית (TPN)".

להמשך הכתבה מאתר מאקו