שימוש בבינה מלאכותית שוחק כישורי רופאים באיתור גידולים

שימוש שגרתי בטכנולוגיית בינה מלאכותית עלול לגרום לירידה של כ-20% ביכולתם של מומחי גסטרואנטרולוגיה בזיהוי גידולים טרום-סרטניים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב עת חשוב מבית The Lancet שבוצע בארבעה מרכזי קולונוסקופיה בפולין. אך האם זה סוף פסוק? אל תמהרו להספיד את ה-AI (כתבה מאתר YNET)

בינה מלאכותית עשויה להפוך בדיקות קולונוסקופיה למדויקות יותר - אך יש לכך מחיר שצריך לקחת בחשבון: רופאים עלולים לאבד את הכישורים שהטכנולוגיה נועדה לתמוך בהם. שימוש שגרתי במערכות קולונוסקופיה בסיוע בינה מלאכותית עלול להוביל לירידה של כ-20% ביכולתם של רופאי גסטרואנטרולוגיה מנוסים לזהות אדנומות (Adenoma) - גידולים טרום-סרטניים במעי הגס - ללא הטכנולוגיה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי-מדעי החשוב The Lancet Gastroenterology & Hepatology.

המחקר נערך בארבעה מרכזי קולונוסקופיה בפולין בין ספטמבר 2021 למרץ 2022, במסגרת פרויקט ACCEPT (קיצור של Artificial Intelligence in Colonoscopy for Cancer Prevention). בסוף 2021 הוטמע במרכזים שימוש קבוע במערכות בינה מלאכותית לאיתור פוליפים, ומאותו רגע חולקו הבדיקות באופן אקראי, עם או בלי סיוע טכנולוגי. בתקופה זו בוצעו 1,443 בדיקות קולונוסקופיה ללא סיוע בינה מלאכותית - 795 לפני הכנסת השימוש הקבוע במערכות, ו-648 לאחר מכן. הבדיקות בוצעו בידי 19 רופאים מנוסים, שכל אחד מהם ביצע בעבר יותר מ-2,000 בדיקות קולונוסקופיה.

שיעור הגילוי בבדיקות ללא בינה מלאכותית ירד משמעותית מ-28.4% (226 מתוך 795) לפני החשיפה הקבועה לבינה מלאכותית, ל-22.4% (145 מתוך 648) לאחר החשיפה - ירידה יחסית של 20% וירידה מוחלטת של 6%. בבדיקות שבוצעו עם סיוע בינה מלאכותית נרשם שיעור גילוי של 25.3% (186 מתוך 734).

"הממצאים שלנו מדאיגים נוכח ההתפשטות המהירה של השימוש בבינה מלאכותית ברפואה", אמר ד"ר מרצ'ין רומנצ'יק מהאוניברסיטה הרפואית של שלזיה בפולין. הוא קרא לבצע עוד מחקרים על השפעת הבינה המלאכותית על כישורי אנשי מקצוע בתחומים רפואיים שונים כדי לתקן את האינטראקציה הזו.

קולונוסקופיה היא אחד הכלים היעילים ביותר למניעת סרטן המעי, המאפשרת זיהוי והסרה של אדנומות לפני שהן הופכות לסרטניות. סיוע בבינה מלאכותית לווה בהתלהבות בשנים האחרונות, עם כמה מחקרים שהראו שיעורי זיהוי גבוהים יותר כשהיא בשימוש. אך ממצאי המחקר החדש מעלים חששות מ"שחיקת כישורים" - שחיקה איטית של מומחיות כשרופאים מסתמכים יותר מדי על תמיכה של מערכת שכזו.

הממצאים גם מעלים שאלות לגבי ניסויים אקראיים קליניים מבוקרים קודמים, שבהם נמצא כי קולונוסקופיה עם בינה מלאכותית משיגה תוצאות טובות יותר בהשוואה לבדיקות ללא בינה מלאכותית. "ייתכן שקולונוסקופיה ללא סיוע בינה מלאכותית שהוערכה במחקרים אלה שונה מקולונוסקופיה סטנדרטית ללא סיוע בינה מלאכותית, כיוון שהרופאים במחקרים עלולים להיות מושפעים לרעה מחשיפה מתמשכת לבינה מלאכותית", אמר שותף נוסף במחקר, פרופ' יואיצ'י מורי מבית החולים האוניברסיטאי באוסלו שבנורווגיה.

לרסן את ההתלהבות

במאמר מערכת נלווה כתב ד"ר עומר אחמד מיוניברסיטי קולג' לונדון, שלא השתתף במחקר, כי הממצאים "מרסנים את ההתלהבות מהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית במהירות", ומדגישים את הצורך לשקול בזהירות השלכות קליניות בלתי-מכוונות. לדבריו, המחקר מספק "עדות קלינית ראשונה מהעולם האמיתי לתופעת שחיקת המיומנויות, שעלולה לפגוע בתוצאות עבור המטופלים".

ד"ר אחמד הוסיף כי על אף הפוטנציאל הרב של בינה מלאכותית לשפר תוצאות רפואיות, יש להגן על הכישורים הבסיסיים הנחוצים לביצוע אנדוסקופיה באיכות גבוהה. למרות שמחקרים ניסיוניים קודמים רמזו על שינוי שלילי בהתנהגות לאחר חשיפה לבינה מלאכותית, המחקר מספק את הראיה הקלינית הראשונה מהעולם האמיתי לתופעה של שחיקת כישורים, שפוגעת פוטנציאלית בתוצאות הקשורות למטופלים.

מומחים אחרים מציינים כמה סיבות להיזהר במסקנה שבינה מלאכותית לבדה גורמת לשחיקת כישורים ברופאים. פרופ' ונט אוסמני מאוניברסיטת קווין מרי באוניברסיטת לונדון מציין כי ממצאי המחקר עשויים להיות מושפעים מגורמים אחרים. "למשל, מספר בדיקות הקולונוסקופיה שבוצעו כמעט הוכפל אחרי הכנסת כלי הבינה המלאכותית, מ-795 ל-1,382. ייתכן שהעלייה החדה בעומס העבודה, ולא הבינה המלאכותית עצמה, הובילה לשיעור זיהוי נמוך יותר".

עוד הוא מציין כי המחקר מציג ירידה בכישורים בתוך שלושה חודשים בלבד, תקופה קצרה מאוד, במיוחד עבור רופא עם יותר מ-27 שנות ניסיון. זה מעלה את השאלה אם אובדן כישורים אמיתי יכול לקרות כל כך מהר, או שהרופאים פשוט שינו את הרגליהם באופן שהשפיע על ביצועיהם כשהבינה המלאכותית לא הייתה זמינה.

המחקר החדש הוא מהראשונים שמעלים שחשיפה לבינה מלאכותית גוררת השפעה שלילית על תוצאת הטיפול הרפואי. למרות מגבלותיו, התוצאות מדגישות את הצורך במחקר נוסף באיכות גבוהה בתחום הבינה המלאכותית בגסטרואנטרולוגיה, בעיקר בהתחשב באימוץ המהיר של בינה מלאכותית ברפואה.

פרופ' אלן טאקר מאוניברסיטת ברונל מציין כי זהו מחקר יסודי שמדגיש את מה שחוקרי בינה מלאכותית רבים חוששים ממנו - הטיה של אוטומציה. בין המגבלות, החוקרים בדקו רק מערכת בינה מלאכותית אחת, יש מערכות וטכנולוגיות שונות רבות שעשויות להיות טובות יותר בתמיכה או הסבר החלטות מאחרות.

כתבה מאתר YNET